רק אנו שומעים את המילה ד ב ש וכבר אנו חשים בפינו את הטעם המתוק והמיוחד הזה.
המאסטרים באיורוודה הכירו את הדבש מזה אלפי שנים והם ממליצים לאכול כל יום מעט דבש, כ – 3 -2 כפיות.
והנה כמה עובדות חשובות שלא ידעתם על דבש:
דבש אומנם מתוק, אך הוא הממתיק היחידי שאינו מגביר ליחה כמו סוכר לבן או חום, או סוכר פירות (פרוקטוז). צ'ארקה, הרופא האיורוודי המפורסם שכתב את הספרות האיורוודית הגדולה והמקיפה ביותר, אמר כבר בזמנו (כ – 500 לפנה"ס) שאסור לחמם דבש.
אנו שומעים את אותה המלצה גם היום מדבוראים (מגדלי דבורים) מביני דבר, שמזהירים כי דבש מחומם אינו בריא.
צ'ארקה אף אמר שמי שמתמיד ואוכל דבש מחומם הדבר עלול גם להביא למותו. חשבתי על זה – לפני ששמעתי על האיורוודה נהגתי להמתיק את תה הצמחים שלי עם דבש אך הכנסתי אותו לתה הרותח והחם כי כך הוא נמס מהר יותר… חזרתי על כך על פני תקופה ארוכה. ואני עדין חי ונושם, ברוך השם…
ואז הבנתי – הדבש בזמנו של צ'ארקה נרדה מחלות דבש בטבע, של דבורות בר, ולא מכוורות של דבורים מבויתות כמו היום. כנראה מכאן ההבדל. אני מניח שאיכותו הרפואית של הדבש אז עלתה בהרבה על זה של הדבש היום ומכאן גם נבעה הרעילות הרבה שלו כאשר לא טופל נכון, ע"י חימום.
בכל אופן, חשוב להקפיד כשקונים דבש שעל הצנצנת יהיה כתוב "דבש לא מחומם".
דבש לא מחומם מתגבש בדרך כלל מספר שבועות לאחר הרדייה. רק דבש מפרחי אקליפטוס נשאר נוזלי זמן רב, ורק לעיתים הוא נקרש. האיורוודה ממליצה על דבש "ישן" שעמד לפחות חצי שנה מאז הרדייה. כך הוא יבש עוד יותר, וכנראה השפעתו הבריאותית גם היא מתחדדת.
על צנצנות של דבש לא מחומם כתוב שאפשר לנזל את הדבש הקרוש (למה צריך בעצם?) ע"י חימום הצנצנת לחום נמוך.
אבל מהי הטמפרטורה המומלצת שלא נעבור אותה? הדעות כאן חלוקות – 40 מעלות? 50 מעלות? 70 מעלות?
הצעתי פעם לפרופ' ראנדה, יו"ר "האקדמיה הבינלאומית לאיורוודה" (IAA) להשתמש ב"מבחן האצבע", מבחן הנגיעה : אם אפשר להכניס את האצבע לנוזל (התה) או לתבשיל (דייסת קוואקר למשל) ולהשאירה שם, זו טמפרטורה מתאימה שבה הדבש לא ייהרס. הוא חייך חיוך גדול ואמר לי – "זו המלצה נהדרת ברוח האיורוודה", והבטיח לאמץ אותה ולהעביר אותה הלאה.
התכונות של הדבש על פי האיורוודה הן – מתוק (מדהור), מצמט (מכווץ), כבד (גור), יבש (רוקשה), מפחית קאפה (לחות, שמנוניות) ופיטה (חום). מוזכר בספרות שהוא גם מטהר דם מרעלים.
היות והדבש יבש וכנראה גם עקב היותו מכיל חומרים מחטאים, הוא עוזר נגד התקררות, נזלת וליחה. שמעתי שבתקופתנו ישנם מנתחים שמשתמשים בו למריחה על פצעים כדי לעזור בסגירתם.
לעזרה בהרזיה:
– לשתות בבוקר על קיבה ריקה כוס גדולה של מים חמימים עם מיץ לימון (חצי לימון עד לימון שלם) בתוספת כף (!) דבש (להכניסו רק לאחר "מבחן האצבע") – "לימונדה" איורוודית כזו יכולה לספק אנרגיה עד הצהרים ולחסוך את הקלוריות של ארוחת הבוקר. ניתן לחזור על זה במקום ארוחת ערב, או כארוחת ביניים אחה"צ.
ראו המלצה באתר לשימוש בתערובת של כורכום עם דבש נגד התקררות, נזלת ושיעול
